לא. ובכן, אתה לא לבד. המסעדה החמודה הזו שהנחתם שהיא בבעלות מקומית. מזכרות שקנית בשווקים מקומיים כביכול. מדריך הטיולים המקומי שחינך אותך על האזור. למרבה הצער, רוב מכריע של המטיילים אינם יודעים לאן מגיעים הרווחים באמת ואינם מודעים לדליפה תיירותית.
ככל שתעשיית התיירות מתחילה להיבנות מחדש לאחר ה-COVID-19, תיירות מתחדשת הופכת פופולרית יותר ויותר. תיירים ומטיילים הופכים מודעים יותר מאי פעם לצריכת יתר, נוטים לכיוון תיירות בת קיימא. שיקולים אחרים מלבד השפעות סביבתיות נמצאים יותר ויותר באור הזרקורים.
תיירות מתחדשת היא מסגרת שיוצרת שפע לכל מחזיקי העניין המטביעה שימור, קהילות, תרבות ושיתוף פעולה בתוכניות הבראה ומשבר. תיירות מתחדשת לא רק תעזור להביא הכנסה יקרת ערך לקהילות המקומיות בדרום אמריקה, אלא גם תבסס את הגאווה בתרבות ובמסורת שלהן.
לתיירות יש פוטנציאל גדול לקשרים עם ארגונים מקומיים, מוכרי מלאכת יד, מדריכים מקומיים, מסעדות, יצרני מזון מקומיים וקהילות דייגים, אך לא כל כספו של מטייל שהוצא יזלוג לכיסם של המקומיים בגלל מה שמכונה 'דליפת תיירות'. השפעות חברתיות, תרבותיות וכלכליות על קהילות מארחות הן המפתח לתעשיית תיירות בת קיימא ולמזעור דליפת תיירות יש חלק גדול בכך.
דליפת תיירות היא השם שניתן למושג הרווח שנוצר בעקבות עזיבת התיירות מהקהילה המארחת. מכונה גם 'דליפה כלכלית' או 'אפקט דליפה'. במילים פשוטות, הכסף שהוצא בזמן חופשה זולג מהמדינה המארחת, ולעתים קרובות מגיע לכיסם של קונגלומרטים גלובליים גדולים ורב-לאומיים. כבר מותגים עשירים כמו קוקה קולה ממשיכים להרוויח ועסקים מקומיים מפסידים.
זה לא נדיר ש-90% מדולרי התיירות שמוציאים מטיילים דולפים מהיעד בפועל. על כל 100 דולר שהוציא תייר בחופשה למדינה מתפתחת, נותרו רק 5 דולר בקהילה המארחת. אז זו זליגה תיירותית של 95% לפי הנתונים שפרסמה ה- אטלס העולם של האו"ם.
אם אתה לא מודע לאן הכסף שלך מגיע, אז דליפת תיירות יכולה להתרחש בכל מקום. במדינות מתפתחות זה מתגבר מכיוון שלחברות מקומיות אולי אין מספיק הון להשקעה וענקיות בינלאומיות מעלות מחירים. בנוסף, רצונות המטיילים ליוקרה, נוחות והיכרות מחמירים את הנושא במדינות כאלה.
דו"ח של קרן צ'ארלס דרווין עולה כי בשנת 2007 הערך המוערך של תיירות גלפגוס היה 418 מיליון דולר, מתוכם רק 63 מיליון דולר נכנסים לכלכלה המקומית. לכן, רק 15.5% מהערך המלא של התיירות מגיע לתושבים המקומיים. מהלך לעבר כמויות גבוהות יותר של תיירים ראה עלייה בהשקעות רב-לאומיות שהשפיעה על ירידה מהבעלות המקומית.
דליפת יצוא:– מתרחש כאשר יש בעלות בינלאומית ולכן הרווחים מכספי התיירות שאתה מוציא עוזבים את הארץ. לדוגמה, שהייה במרקיור אלמדה קיטו, Ecuador פירושו שהרווחים מגיעים בחזרה לצרפת מכיוון שזו חברת אירוח רב לאומית צרפתית.
דליפת יבוא:– קורה כאשר תיירים מוציאים כסף על מוצרים ושירותים המיובאים. לדוגמה, שתיית בירה סטלה ארטואה בקולומביה גורמת לדליפת יבוא. כסף יוצא מהמדינה כדי לשלם עבור יבוא בירה בלגיה. לחלופין, שתיית דורדה פילס שומרת על הדולר מקומי מכיוון שהוא נרקח באופן מקומי בקולומביה.
חלק מהמדינות אפילו מייבאות עבודה. במקום להציע למקומיים משרות הם קונים בצוות דובר אנגלית כדי לגרום לתיירים להרגיש יותר בנוח. או שיכול להיות שייבוא כוח אדם הוא אופציה זולה יותר.
החלטה מודעת אחת היא כל מה שנדרש כדי לעזור לנוע לעולם חביב ואותנטי יותר שבו ההון העצמי מאוזן יותר ו'זליגת התיירות' מצטמצמת.
דו"ח של בנק עולמי מצא כי העוני הקיצוני באמריקה הלטינית ירד בחצי בין השנים 1995-2011, אך עד כמה שהמגמה היא מבורכת כ-220 מיליון מהאוכלוסייה מסווגים כפגיעים הקיימים רק ב-4-10 דולר ליום.
מה שנראה לך כמו סכום כסף קטן בנסיעות שלך בדרום אמריקה יכול לעשות הבדל עצום עבור האנשים המקומיים. הוציאו בחוכמה והוציאו בנדיבות אבל הכי חשוב היו מודעים לאן הכסף שלכם מגיע.
הבנה טובה יותר של דליפת תיירות תעזור למזער את ההשפעות שלה ותעודד את כולנו להיות מודעים יותר לנסיעות עתידיות. כמטיילים אחראיים, ביחד נוכל להיות השינוי החיובי שדרוש.
מאמר זה נכתב עבור קרן התיירות הוגנת על ידי בקס תומס, מייסדת ועורכת ב-Bex Thomas, מייסדת ועורכת ב-Bex Thomas, מייסדת ועורכת ב-Bex Thomas, המבלה את זמנה בין צרפת לאוסטרליה, בלוג הנסיעות האחראי של Bex מציג אפשרויות מקומיות בתגובה לדליפת תיירות. היא שומרת על ערכים סביב שוויון ומאמינה שחווית הטיול הטובה ביותר מגיעה מהשהייה עם המקומיים ותמיכה בהם. בקס מקווה שהבלוג שלה יעורר השראה ויעצים אותך לבחור מקומי ויעזור למזער את זליגת התיירות.
התחבר עם חברנו בקס פייסבוק, אינסטגרם ו Linkedin.